המעבר לכיתה א'

השבוע לקחתי את ביתי הבכורה למפגש הכרות בבית הספר לקראת כיתה א’.
אחרי שהפקדנו את אחותה הקטנה למשמורת אצל הסבתא יצאנו לדרך, שמחים ונרגשים (אני קצת יותר ממנה…) בדרך נזכרתי ביומי הראשון בבית הספר- במורה חני, בפרצופי החברים שראיתי בפעם הראשונה ונשארו איתי לשנים רבות אחר-כך, ובין פרצי הנוסטלגיה תהיתי כיצד להקל על ביתי האהובה בתהליך המרגש והמורכב של המעבר מהגן לכיתה א’.
לקראת הכניסה לבית הספר אנחנו ההורים מתמלאים דאגות ופחדים: האם הילד מוכן? האם הוא מכיר את האותיות? האם הוא בשל רגשית? אולי יש צורך בקורס הכנה לכיתה א’? ואולי בכלל אנחנו סתם מגזימים- הרי תמיד נדמה שפעם היה פשוט יותר וההורים שלנו בכלל לא שאלו את עצמם את כל השאלות האלו. ואולי הם כן?…
אז איך בכל זאת מוצאים איזון שיהפוך את החששות להתרגשות, ואת הפחדים למקפצה שתאפשר לילד (ולהורה…) לצמוח ולגדול?
הדבר הראשון הוא לצייד את ההורים והילדים ב”ארגז כלים” שיסייע להם בהתמודדות עם השינוי והמעבר. הנה כמה כלים בסיסיים כאלה, לשימושכם:
- הכרות מוקדמת ומעמיקה ככל הניתן עם סביבת בית הספר: הכיתה שבה ילמד, השירותים, החצר, איפה שותים, איפה נחים ואיפה משחקים. היכרות כזו תקטין את חרדת המעבר ותהפוך את סביבת היום הראשון ללימודים ליותר “מוכרת” ופחות “מלחיצה”.
- הכרות מוקדמת עם דמויות מתוך בית הספר: מלבד המחנכ/ת והמנהל/ת שאותם ודאי תפגשו בצורה מסודרת, כדאי להכיר לילדכם ילדים שכבר לומדים בבית הספר החדש: שכנים, אחים גדולים של חברים, וקרובי משפחה. הם יאפשרו לילד ולכם “סוכני שטח” שיקלו על תהליך החיברות ויעזרו לו ליצור לעצמו סביבה תומכת. במקביל כדאי להגביר אצל הילד את תחושת השייכות לקהילה. לשם כך כדאי לציין עובדות מרגיעות כמו למשל: “תהיה אתך לפחות חבר/ה אחת טובה, יהיו הרבה ילדים מהשכונה, אתה מכיר את המורה” וכו’…
- יצירת שיח משותף להורים ולילד על הקשיים והחששות מהמעבר. חשוב גם לתת מענה לכמה שיותר שאלות של הילד, אפילו הפשוטות ביותר: איך פונים למורה? כמה תלמידים יהיו בכיתה? איך בוחרים מקומות? האם מותר לשתות ולאכול בכיתה? ומה אם אצטרך לשירותים? מתן לגיטימציה לחששות ומענה לשאלות יאפשר לילדכם להתמודד בצורה מיטבית עם מגוון התחושות שעשויות להתעורר אצלו בתהליך המעבר. והכי חשוב- אל תבטלו את החששות והפחדים של ילדיכם, גם אם הם נראים לכם לפעמים לא משמעותיים.
- הדגשת נקודות חיוביות: ספרו לילד על שיעורים שהוא אוהב שמתקיימים בבית הספר: אמנות, התעמלות, חשבון- כל ילד וטעמו האישי… (כן, יש ילדים שאוהבים חשבון ) ספרו על חצר המשחקים, על פינות היצירה, על הפעלות מיוחדות שאתם יודעים שמתקיימות בבית הספר, ועל כל דבר שעשוי לפתח אצל הילד רגשות של ציפייה חיובית כלפי המעבר לכיתה א’
- חשוב לאתר ביחד עם הילד את הכוחות המצויים בו שיסיעו לו להתמודד עם המעבר: “אתה סקרן לכן תיהנה ללמוד” “אתה חברותי לכן תיהנה לפגוש תלמידים חדשים”, “אתה לא מוותר לכן תצליח”, בהתאם לחוזקות של הילד.
ולנו ההורים- כדאי תמיד (ובשנה הראשונה במיוחד) להיות מעורבים בתהליכים המתקיימים בבית הספר: בפעילויות, במטלות ובחוויות. והכי חשוב- להקשיב, להקשיב ולהקשיב. ילדינו תמיד מדברים אלינו, גם כשהם שותקים.