חופשה למבוגרים בלבד

נוסעים לחופשה של שבוע בלי הילדים. זה חשוב: מעצים את הזוגיות, מרגיע וממלא מצברים, אך לא תמיד קל לשחרר: קודם כל נפשית- לנתק את רגשות האשם שבאים עם ״נטישת״ הילדים , וגם פיסית- עם הצורך בארגון לוגיסטי לא פשוט בכלל: פתאום, כשמכינים את רשימת המטלות לחופשה עבור סבא וסבתא, או מי ששומר על הילדים, אנחנו קולטים כמה משימות ומטלות אנחנו מנהלים ועושים עם הילדים ביום-יום…
אז איך מתכוננים?
במישור הרגשי- הכנה מוקדמת של הילדים והתייחסות לנסיעה כאל חוויה חיובית, גם ובעיקר, עבור מי שנשאר, תקל ותעזור לכולם ליהנות.
לא להסתיר או ׳להפתיע׳: להפך! שוחחו עם הילדים על הנסיעה באופן גלוי, התמודדו עם החששות שלהם וספקו מענה לשאלות.
במישור המעשי-
קודם כל הכי חשוב להשאיר את הילדים עם דמויות חמות ומוכרות, בני משפחה כמו סבא- סבתא או בייביסיטר קבועה ואם הדבר אפשרי אז בבית שלכם, שהוא מקום בטוח ומוכר עבור הילדים מה שיקל עבורם את התמודדות עם ההיעדרות שלכם. אם אין אפשרות כזו אז כדאי לצייד את הבית בו יתגוררו בחפצי הילדים: משחקים שאוהבים, שמיכה או כרית שיהוו מעין חפץ מעבר ויקלו על התקופה בה ילדכם ישהו שם.
כדאי להשאיר טבלאות מסודרות:
איזה אוכל בכל יום בשבוע הילד רוצה לבית הספר, טבלת חוגים, חברים, ימי הולדת ואנשי קשר חשובים.
עשויות לעזור גם הפתעות קטנות לכל יום שיושארו מראש ויינתנו ע״י סבא וסבתא או מי שאחראי בהיעדרכם. אפשר גם להצמיד להפתעות פתק עם מסר מעצים, למשל: ״ילדה גדולה ועצמאית שלנו, גאים בך-אבאמא״.
חשוב מאוד להדגיש את החזרה שלנו הביתה עם תום החופשה( טבלת ימים ומחיקתם יכולה להועיל לילד להבין כמה זמן נשאר ומתי חוזרים ההורים). חשוב מאוד לתאר לילדים בפירוט רב את שגרת היומיום במהלך התקופה: מי שם ומוציא מהגן/בי״הס, מי לוקח לחוג, מתי יפגשו חברים וכו׳.
אפשר ורצוי לתאם מראש כמה חוויות יוצאות דופן עבור הילדים לזמן שיהיו בלי ההורים, למשל ביקור של קרובי משפחה אהובים, הצגה או סרט, הזמנת פיצה וכו׳.
לגבי שיחות ויצירת קשר במהלך החופשה: כדאי להסביר לילד שיוכל לדבר איתנו בפלאפון או בשיחת וידאו אחת ליום או יומיים ולהרגיש במהלך החופשה אם הדבר נכון לו, ישנם ילדים ששיחה עם הוריהם הנעדרים תגביר את הגעגועים והחרדה ואילו ילדים אחרים זקוקים לכך והדבר נותן להם כוח להמשך.
לבסוף, כשהכל יסתיים והמשפחה תתאחד מחדש, חשוב לזכור שהמפגש עם הילדים לאחר החזרה אינו צפוי, עלינו להכין עצמינו לכל תגובה מצד הילדים: משמחה וצהלה עד התעלמות, כעס ובכי. חשוב להמשיך ולהפגין כלפי הילד אהבה לא משנה מה תגובתו לא לכעוס או להיעלב, פשוט להיות שם בשבילו- כדי שידע שגם כשאנחנו לא לידו, אנחנו איתו. תמיד!