אם פתחתם לאחרונה טלוויזיה, עיתון או סתם הצצתם מהחלון של הרכב אל שלטי החוצות- בטח שמתם לב שהבחירות בפתח. אבל עם כל הכבוד לבחירות לכנסת, זה זמן מצוין לדבר על בחירות לא פחות חשובות, ואולי יותר: הבחירות וההחלטות בחייהם של הילדים שלנו.
אני מסתכלת על בתי בת ה-3 ולפעמים נדמה שהיא פשוט אבודה מול כל הגירויים והשפע שקיימים היום, והיא מתקשה להחליט גם כשמדובר בשאלות כמעט שטותיות כמו: פסטה או שניצל, מגפיים או נעלי התעמלות, ואיזה צבע של גומייה לשים בשיער. והכי מייאש- ברוב המקרים רגע אחרי שהיא סוף סוף החליטה ובחרה במשהו- היא מתחרטת, רוצה להחליף והופכת למתוסכלת- מה שכידוע מיד הופך גם את אימא שלה למתוסכלת…
אז נכון – ההחלטות האלה אולי נשמעות לנו קטנות ושוליות עד כדי גיחוך, אבל צריך לזכור שבעולמם הקטן של הילדים מדובר בהחלטות משנות חיים- או לפחות את עשר הדקות הקרובות… וחוץ מזה- ככל שהילדים גדלים גם ההחלטות גדלות והופכות משמעותיות יותר: עם מי להתחבר, לאיזה תיכון להירשם, ואפילו- מה לעשות בחיים.
אז איך מצליחים כבר מגיל קטן לעזור לילדים להתמודד עם דילמות והחלטות, לכוון אותם ולסייע להם- וכל זה מבלי לבטל את הקול העצמאי והייחודי שלהם? לא פשוט, אבל לגמרי אפשרי, במיוחד אם נעזרים במודל פ.ע.י.מ.ה:
פרופורציה-עלינו להתאים את האפשרויות וקבלת ההחלטות לגיל הילד ולסיטואציה: אני לא אתן לילדה בת 3 להחליט לבד מה עושים היום אחה”צ, כי היא עלולה “להינעל” על אפשרות לא ריאלית (כמו למשל הערב השלם שבזבזתי בניסיון להסביר לקטנה למה אי אפשר ללכת לים בדצמבר…) אבל אני כן יכולה לאפשר לה לבחור מתוך מספר אפשרויות מצומצם שאציג לה, למשל: “תרצי ללכת לגינה או לג׳ימבורי?” “לבריכה או לספארי?” -הכל מתוך אפשרויות שהחלטתי מראש שהן ריאליות עבורי ועבור לוח הזמנים. הטכניקה הזו של בחירה מצומצמת מתאימה גם בחנות צעצועים- כשאתן לילדה לבחור מתוך מספר מוצרים שהחלטתי מראש שהם מתאימים לתקציב ולתוכן, והיא תעבוד נפלא גם עם ילדים גדולים יותר. (ואפילו עם הבעל, אבל אל תגלו שאמרתי 😉 )
עקביות- זה נכון שמותר להתחרט בחיים, אבל כשהילד יודע מראש שיש לו את האופציה להחליף ולשנות כל החלטה מספר לא מוגבל של פעמים- אנחנו עלולים להתעכב על כל בחירה של גרביים מספר לא מוגבל של שעות… לכן נסו מראש להגדיר שלא מתחרטים והולכים עם ההחלטה שקיבלנו. החלק הקל יהיה להצהיר על זה- החלק הקשה הוא שתצטרכו להתנהג כך גם בעצמכם כדי לשמש דוגמא… בכל אופן , כשהילד יבין שהבחירה היא בכל מקרה בין אפשרויות טובות – יהיה לו קל לזרום עם ההחלטה שקיבל, ולהיצמד אליה.
ישימות- חשוב להעניק לילד כלים שיעזרו לו לקבל החלטות בצורה יעילה: למשל, אם הילדה מתקשה להחליט מה ללבוש והיא מעכבת את עצמה ואתכם בבוקר- החליטו שבכל לילה לפני השינה מפנים כמה דקות, בוחרים יחד, ומניחים את הבגדים שהיא בוחרת מראש על המתלה- מוכנים ליום המחרת. בימים הראשונים אפשר אפילו להפוך את זה ל”טקס” כיפי- עם מדידות מול המראה וחוות דעת של בני הבית. תתפלאו כמה מהר זה יהפוך לבחירה עצמאית שלה, שתגזול ממנה (ומכם!) לא יותר מחמש דקות לפני השינה. כנ”ל לגבי סנדוויץ’ לבית הספר- הרבה יותר קל כשמכינים מראש טבלה שבועית עם סנדוויץ’ לכל יום, ותולים אותה על המקרר. ואם הילד רוצה לשנות את הסנדוויץ’ הכתוב- זה כמובן בסדר, בתנאי שזה נעשה בתיאום ולא חוזר על עצמו. (לשם כך כדאי לרענן את הטבלה אחת לחודשיים). ובאופן כללי- נסו להתכונן לכל החלטה מראש, ולקבל אותה בזמן שמאפשר התלבטות ומונע לחץ מיותר.
מידע- אנחנו צריכים לדעת מה יעזור לילד שלנו בבחירות שלו. להכיר את הילדים שלנו, את החוזקות שלהם, וגם את החולשות: אם הילד שלי “קצת מרחף”, אתעקש על שתי אפשרויות לכל היותר, אבל אם הוא מטבעו ממוקד והחלטי- ארחיב את מגוון האפשרויות אפילו עד לבחירה חופשית. חשוב גם להציג לילד מידע רלוונטי שיעזור לו לקבל את ההחלטה שלו: אם הוא מתלבט למשל אם להירשם לחוג שחמט או כדורגל, אזכיר לו ששחמט גם סבא יכול ללמד אותו, ובכדורגל הוא יפגוש את כל החברים שהוא אוהב. (או להפך- כל אחד והסבא שלו… )
התבוננות- חשוב להתבונן על ואל הילד, כל הזמן ובכל זמן. לראות איך הוא מגיב להחלטה שקיבל וללמוד יחד איתו מה סוג ההחלטות שהוא נוטה להתקשות בהן, מה ההחלטות שהוא נוטה להתחרט עליהן, ומה מתאים יותר עבור אישיותו ויכולותיו: אם הוא רוצה לשחק עכשיו ולעשות את השיעורים בערב – אנחנו צריכים להזכיר לו ולעצמנו את המסוגלויות שלו: האם הוא יהיה עייף יותר, או שדווקא בשעות האלו הוא הכי מרוכז? ההתבוננות עוזרת לנו לשקף עבור הילד את המציאות כפי שלעתים קשה לו לראות מנקודת המבט שלו.
ולבסוף, זכרו: רוב ההחלטות שילדינו מקבלים בגילם הצעיר אינן באמת “משמעותיות” או בעלות השלכות לטווח הארוך. מה שמשמעותי הרבה יותר הוא שהם ירגישו שהם היו חלק מההחלטה, שותפים פעילים בתהליך ובתוצאה. זה יעזור להם לפתח את העצמאות, להעלות את הביטחון העצמי, ובבוא היום יסייע להם להפוך למבוגרים עצמאיים ואסרטיביים. והכי חשוב: אל תשכחו לנטוע בהם את הידיעה והביטחון שאנחנו תמיד כאן לכל התייעצות והכוונה!
בחירות נעימות